מודן פוליגרף - בדיקות פוליגרף ומבחני אמינות

האם ניתן לרמות או להתל בפוליגרף?

בדיקת פוליגרף נחשבת לאחת הדרכים הטובות והבודדות המאפשרות לאבחן האם אדם דובר אמת או שקר ברמה גבוהה, גם בניגוד לרצונו של הנבדק להודות במעשיו (בתנאי שיש הסכמה מלאה לבצע הבדיקה). מניסיון של שנים רבות בתחום החקירות ואף ניהול יחידות חוקרים ופיתוח יכולת גבוהה לקרוא את שפת גופו של הנחקר ולאבחן על פיה את מידת אמינותו, אני יכול לאמר בוודאות כי הפוליגרף טועה פחות. מכשיר הפוליגרף הוא כלי המתבסס על מידע מדעי אובייקטיבי ואבסולוטי - דופק, נפח הדם, שינויים בנפח בית החזה ואזור הסרעפת וכן כמות הזעה.

ניסיונות לרמות את הפוליגרף

בעקבות המידע הרב שזמין ברשת האינטרנט הרבה אנשים קוראים מאמרים שונים על הפוליגרף לפני הגעתם לבדיקת פוליגרף וחלקם אף מחפשים מאמרים על הדרך שבא ניתן לרמות את הבדיקה. לצערנו קיים המון מידע כוזב והרבה נבדקים דוברי אמת שאין להם מה להסתיר מסתמכים על המידע הזה ולמעשה מזיקים לעצמם בבדיקה. נבדקים דוברי שקר קוראים את האינפורמציה הזו על מנת לנסות ולרמות את הבודק. חשוב לציין כי כל הניסיונות הללו מוצגים בצורה מאוד יפה על צד המחשב מכיוון שהם יוצרים דפוס לא נורמלי ולא סדיר במדדים של הנבדק. הניסיונות הללו לשבש את ממצאי הבדיקה מתגלים מהר מאוד על ידי בודקים מנוסים. במקרה הכי טוב מבחינת הנבדק הממצאים יגרמו לבודק לציין כי על סמך דעתו המקצועית בוצע ניסיון לשבש את הבדיקה ולכן יש לבדוק מדוע הנבדק התנהג בצורה זו. לכן לבודקי האמת זה יעשה לא טוב ולדוברי השקר זה יוכיח למזמין הבדיקה כי אכן הנבדק מסתיר משהו.

ניסיונות הרמייה של הפוליגרף באים לביטוי בכמה דרכים:

דרכים "לאתר" ו"למנוע" ניסיונות "לרמות" פוליגרף.

בדיקת הסטימולציה אמורה להוכיח לנבדק שהמכשיר מדויק וקולט את האמת הפנימית שלו ללא כל השפעה ושליטה על ידו.

יש לדעת שאנשים מנוסים בתרגילי הרגעה "נכנסים" ל"שליטה" במערכת הדם למשל בתוך מס' דקות למיומנים שבהם נדרשות כ-3 דקות כדי להרגיע עצמם. בתוך 3 דקות מתחילת הרצת השאלות מסתיים מדפס אחד ועוברים להפסקה. בנוסף לכך כדי להיכנס לרגיעה צריך להיות שקט מוחלט, כל רש ולו הקטן ביותר מפריע ומונע למעשה כניסה לתהליך. במהלך הבדיקה כידוע נשאלות שאלות והנבדק נדרש לענות בקולו וכן יש קולות עמומים או רעש כלשהו דברים המונעים מהנבדק להתחיל בכלל בתהליך ההרגעה.

אנשים שהשתמשו בכדור או בכל דבר מרגיע, הצליחו אמנם לחוש רגועים, דבר כשלעצמו אף נוח לבודק, אך אין זה מבטל את יכולת קליטת הנתונים מהגוף למכשיר הפוליגרף ומשם לצג המחשב ולכן ההבחנה תהיה ברורה לחלוטין. פרופסור ישעיהו לייבוביץ אמר: "אין אדם יכול שלא לדעת את אשר הוא יודע" וזה נכון לגבי כל אחד מהנבדקים בין אם נטל כדור הרגעה ובין אם ביצע פעולות נגד הפוליגרף.

אמצעי ההרגעה השונים גורמים כידוע לצמצום העברת המידע במערכת העצבים הכדור לא מרפה הוא רק נותן תחושת הקלה, במקרה של בדיקת הפוליגרף נחלשת רמת התגובתיות של הנבדק והרי לשם כך בין השאר נועדה בדיקת הסטימולציה שכן אחד התפקידים שלה הוא לכייל הרגישות של הפרמטרים השונים לפי מצבו של כל נבדק ונבדק.

נבדקים שמשתמשים בדרך הכאבה כלשהי בזמן הבדיקה כמו נעץ בנעל או בפה או כיווצי ישבן ועוד לא יכולים לדייק בפעולות לאורך זמןולכן תתגלה אי סדירות באורך או בתזמון התגובה, תופעות אלה הן אור אדום בוהק לבודק מנוסה ומיד הוא מבין שמשהו כאן אינו כשורה. אותו הדין לגבי נבדקים שבגלוי מנסים לשבש את ממצאי הבדיקה על ידי תזוזות, השתעלות, פיהוקים, נשימות מהירות או איטיות. תופעות אלה מאובחנות מידית ויכולות לגרום להתארכות הבדיקה או אפילו להפסקתה, במצב זה לא תינתן תוצאה אך יצויין כי הנבדק לא שיתף פעולה עם הבודק וכן ביצע פעולות שמטרתן להפריע להליך התקין של בדיקת הפוליגרף.

להזמנת בדיקת פוליגרף לחץ כאן

כלים לבדיקת אמינות

ישנם כלים נוספים עבור בדיקת אמינות האדם (שאלונים בכתב, מבדקים ממוחשבים ועוד) אך השוני בינם לבין הפוליגרף שאותם קל יותר "לרמות". בדיקת הפוליגרף היא לאין שיעור מדויקת יותר מבדיקות אחרות. לכן בדיקת הפוליגרף היא כלי חקירתי נפוץ מאד בקרב גופים ביטחוניים ,מקומות עבודה, חוקרים פרטיים, בתי משפט, חברות ביטוח, עורכי דין ומוסדות שונים.

להלן נקודות שאי הקפדה עליהם יכולה לסייע בידי מי שמנסה "לרמות" בפוליגרף:

חובות הבודק:נבדק פוליגרף

החדר:

הנבדק:

בדיקת פוליגרף לנבדק

השלבים המתבקשים

בשלב זה עושים בדיקת סטימולציה שמטרתה לבחון את התגובתיות של הנבדק, את צורת ואופן ותיזמון התגובה של אותו נבדק ספציפי. לבדיקה זו חשיבות עליונה באיתור נבדקים שמנסים לחבל או "לרמות" את בודק הפוליגרף. בבדיקה זו מופיעות שאלות בסיסיות שמראש הבודק והנבדק יודעים את התשובה הנכונה עליהן ודרכן ניתן "לכייל" את המכשיר לאותו נבדק ספציפי. בדיקה זו אמורה לייצר ביטחון בלב דובר האמת ואצל דובר השקר הידיעה כי אין לו סיכוי לברוח מהאמת.

לאחר בדיקה זו מתחילה הבדיקה ה"ראשית" עליה כאמור סוכם מראש. גם כאן ישנם כללים ברורים: כמה שאלות מותר לשאול בכל בדיקה, כמה פעמים חייבים לשאול כל סדרת שאלות. וכן קיימת מגבלה באשר לזמן התמשכות הבדיקה.

בתום הבדיקה ולאחר שהבודק ראה כי יש מספיק נתונים לקבלת מסקנה, הבדיקה מסתיימת ויש לשחרר הנבדק מהאביזרים אליהם חובר במהלך הבדיקה.

עתה מתחיל שלב חשוב ביותר והוא פענוח הבדיקה. מקצועיותו של הבודק וניסיונו מסייעים לו לפענח נכון את תגובות הנבדק (ישנם פרמטרים-סימנים רבים בגרף אותם צריך הבודק לאתר ולבחון לאור היכרותו את הרישום של הנבדק הספציפי).

הפוליגרף - היסטוריה ורקע

מקדמת דנא נעשו ניסיונות לגלות את האמת כגון: מבחן החרב המלובנת, או מבחן הגחלים של ההודים שבו מכניסים גחלים לוהטות לתוך פיו של החשוד ואם הלשון נכווית משמע פיו היה יבש מפחד אזי הוא שקרן, באופן דומה נהגו להכניס לפיו של החשוד אורז יבש, אם הצליח ללעוס ולבלוע סימן שפיו היה לח ואינו מפחד אזי הנו דובר אמת.

תוצאת בדיקת פוליגרף

תחילת התפתחות הפוליגרף כפי שהוא מוכר לנו כיום, הייתה בשנת 1830. הסופר דניאל דיפו, פרסם מאמר פרי עטו: מניעת פשעים ברחובות והקטנת האלימות בלילות ע"י בדיקת לחץ הדם אצל החשודים. כ-40 שנים מאוחר יותר, ב- 1875 קרימינולוג יהודי איטלקי - ד"ר לומברוזו סיזר, ביצע גם הוא בדיקות לחץ דם לחשודים בעבירות פליליות. גם הוא פרסם את הצלחתו בחקירות במאמר. שלוש שנים מאוחר יותר חקר תלמידו של פרופסור לומברוזו - מוסו, את ההשפעה של התרגשות ופחד על פעילות הנשימה והלב. הוא השתמש במכשיר רפואי שנקרא פלטיסמוגרף למדידת לחץ הדם. במהלך בדיקותיו, נוכח מוסו לדעת כי גם הנשימה ונפח בית החזה משתנים בעקבות שאלות מסוימות. מוסו סבר כי: החשש והפחד מפני אבחון האמת מעלים את לחץ הדם. ב-1897 קבע הגרמני שטיקר כי מכשיר המכונה: גלוונומטר יכול לאבחן שינויים פיסיולוגיים ע"י בדיקת מוליכות העור של הנחקר. בשנת 1908 קבע סופית, פרופסור הוגו מונסט את המושג: אבחון שקר על ידי בדיקות בטכניקה של רישום שינויים פיסיולוגיים אצל הנבדק. כל זאת בהנחה ואמונה שהאמת או השקר גורמים לתגובות פיסיולוגיות שונות, שאין לנבדק שליטה עליהם.

העיקרון המנחה הוא שהחשוד שביצע את העבירה ייצר תגובות פיסיולוגיות חריגות עם ציון פרטי החקירה ואילו החשוד דובר האמת אינו מכיר את המעשה העברייני ופרטיו ולכן לא ייצר כל תגובות פיסיולוגיות חריגות. בשנת 1913 המדען ויטוריו בנאוסי הציג לראשונה את מכשיר הקרוי עד היום פנומוגרף. בנאוסי אבחן שינויים בשאיפה ופליטה של האוויר בעת אמירת שקר. בשנת 1915 דר' ויליאם מירסטון מארה"ב אשר ביצע במשך מספר שנים ניסיונות של לחץ הדם הסיסטולי, קבע כי לחץ הדם הסיסטולי אצל החשוד משתנה עם הצגת שאלות "חמות".

ב-1921 בנה ג'ון לרסון מכשיר "קרדיו-ניומו" שמדד: דופק לחץ הדם ונשימה. בשנת 1930 שיכלל לאונרד קילר את המכשיר של לרסון כאשר צירף גליל נייר ומכשיר רישום שרשם את התגובות הפיסיולוגיות שמדד המכשיר קילר היה גם הראשון שהציג את שיטת השאלות הקרות/חמות שהוצגו לנבדקים. בנוסף, ב- 1936, קילר פיתח את "מבחן הקלפים" ואת "מבחן שיא המתח" לבדיקת תגובותיו של הנבחן. ב- 1938 כתב את סיפרו " אבחון השקר ". בנוסף, הוסיף למכשיר גם חיישן שלישי המוכר כ " גלווניק סקין". על ידי הוספת חיישן זה, הושלם הפוליגרף למכשיר הדומה לפוליגרף הקיים עד היום.

ב-38' הציגו לראווה את " גלאי השקר " והוא החל להיות בשימוש מסחרי. במהלך השנים התפתחו והשתכללו שיטות התשאול והמחקר של נבדקי הפוליגרף .

בעיקרון בדיקת הפוליגרף מבוססת על ההנחה שהתגובות הפיזיולוגיות של האדם נובעות ממערכת העצבים האוטונומית שמרכזה בגזע המוח ושאין לאדם שליטה עליה.

מכשיר הפוליגרף הקונבנציונלי היה מורכב ממחטי דיו אשר רושמות רישומים על נייר רציף הנע במהירות קבועה. הרישום הגרפי מתבצע בו זמנית במספר ערוצים: לחץ דם, זיעה, שינויים בנפח בית החזה והסרעפת וכן הדופק.

כיום מכשיר הפוליגרף הנו מכשיר ממוחשב מדויק ביותר, התכנה אמינה ביותר ופועלת שנים ללא כל תקלות או סטיות כלשהן.

לאור האמור כאן המקום לציין כי לעניות דעתי 99.9% מהטעויות הקורות בפוליגרף הנן טעויות של הבודק. כלומר- אי אפשר לרמות את הפוליגרף, אפשר לרמות את הבודק (הלא מקצועי).

לאור מחקרים רבים שבוצעו בארץ ובחו"ל אחוז הדיוק של בדיקות הפוליגרף הוא בין 90% ל-95%. הטעויות כאמור נובעות בדרך כלל מאי הקפדה על תהליך ביצוע הבדיקה שצריך להיות מסודר, מובנה וקפדני.

סיכום:

מניסיוננו אנו יכולים לקבוע במידה רבה של החלטיות כי מרבית אם לא כל הניסיונות לשבש את הבדיקה או לגרום לתוצאה הפוכה נתגלו או סוכלו בעודם באיבם.

יודגש כי במידה והבודק יקפיד הקפדה מרבית על ההנחיות שהובאו לעיל יכול אף למנוע ניסיונות הטעיה אם תוכננו. הרושם הרציני, האובייקטיבי והמקצועי שהבודק מותיר על הנבדק קובעים במידה לא קטנה את דרך התנהגותו והתייחסותו לבדיקה.

בודק מקצועי ובעל ניסיון יאתר את ניסיונות הרמייה כבר בהכנות לבדיקה ובמידה ולא - יאתרם בתוך זמן קצר מאד מתחילתה.

ככל שהנבדק יבין שלא כדאי לו לנסות לרמות כי הוא ייתפס, ניסיונות מן הסוג הזה ילכו ויפחתו או אף ייעלמו.

הכותב הנו מאיר מודן - בודק משנת 1982.

יצירת קשר

נציגנו ישמח לתת לך הצעת מחיר לכל אחד מהמסלולים בפגישה אישית