ההיסטוריה של בדיקות הפוליגרף

מקדמת דנא, החל חיפוש אחר דרכי הבחנה בין חשודים דוברי אמת לבין דובר שקר. לאורך ההיסטוריה נוסו מגוון טכניקות לאיתור ההונאה, חלקם אכזריים וחלקם מגוחכים. לדוגמא שיטת החרב הלוהטת שהיו מניחים על לשון החשוד באם נכווה הוא שקרן באם לא הוא דובר אמת זאת בהסתמך על ההנחה ששקרן לשונו יבשה או מבחן האורז מי הצליח לאכול את האורז הנו דובר אמת מי שהתקשה בכך גרונו יבש והמסקנה שקרן. למרות השיטות הפרימיטיביות, כל הטכניקות היו מבוססות על ההנחה כי, כאשר  אדם ישקר בזמן שאלה בנוגע לאירוע מסוים, תיווצר תגובה פיזיולוגית בגופו. תיאוריה זו קרמה עור וגידים בתקופה המודרנית, בה החל שימוש בכלים מדויקים  ומדידים שאפשרו ליצור את שיטות ורשימה מרשימה של בדיקות מתוקפות.

יצירת כלי למדידת שקר

החשיבה ליצירת כלי מדידה לשקר החלה עוד מתקופת "גלילאו גליליי" אשר המציא את המכשיר הראשון למדידת דופק. המכשיר כונה "שעון דופק" וזהו היה הניסיון הראשון למדוד דופק ללא מגע אדם.

ב-1733-(Hales) ביצע את בדיקת לחץ הדם הראשונה ע"י החדרת קטטר מתכתי לעורק סוס, ומדידה במבחנת זכוכית את עוצמת שאיבת הדם. שיטה זו היתה קשה ליישום בעקבות הצורך לחדור לעורקי הסוס.

ב-1828- שיפר (Poiseille)  את שיטתו של היילס ע"י שימוש במדיד כספית בניגוד למדיד של דם.

ב-1855- פיתחו (Vierordt&Marey) שיטה למדידת לחץ הדם בצורה חוץ עורקית.

ב-1896-פיתח (Riva-Rocci) את שרוול מדידת לחץ הדם הנהוג עד היום.

ב-1904- (Erlanger) החל בשימוש בשרוול מתנפח.

ב-1914- דווח "ויטוריו בנוסי" על הצלחה בזיהוי שקר ע"י בדיקה נשימתית.

ב-1917- חקר " וילאם מרסטון" בארה"ב את תחום גילוי השקר באמצעות שרוול לחץ הדם בשיטת הנרטיב והשוואה בין שני גרסאות. התרומה המשמעותית של מארסטון היה במשפט פריי (Frye) ב1923.

מארסטון בממצאיו מצא את הנאשם פרי דובר אמת, אך בית המשפט לא קיבל את ממצאיו בטענה כי מדובר במחקר ראשוני בהתפתחות.

ב-1921- תלמיד רפואה בשם "ג'ון לארסון" פיתח את מכשיר הפוליגרף הראשון על בסיס דיו שבדק את לחץ הדם ונשימה. מכשירו של לארסון התבסס על מכשיר פוליגרף שעוצב ע"י קרדיולוג בריטי בשם "ג'ימס מקנזי" ב 1908.

גרסא הניידת של מכשיר הפוליגרף

תלמידו של לארסון היה "לאונרד קילר" אשר פיתח את הגרסא הניידת של מכשיר הפוליגרף. הוא הצליח להקטין את המכשיר ע"י המצאת מפוחי מתכת. ההמצאה הביאה למהפכה בעולם הפוליגרף משום שהשינוי אפשר להכניס את בדיקת תפקוד הלב והנשימה במכשיר קטן יותר ונייד. כמו כן תרומתו המשמעותית למדע הפוליגרף היה בפיתוח טכניקות הבדיקה של שאלות רלבנטיות ולא רלבנטיות (R-I) ובדיקת שיא המתח (POT).

כ-7 שנים מאוחר יותר הוסיף "וולטר סמרס" את מדד המוליכות החשמלית של העור (GSR) ואף הציג זאת בבית משפט כאינדקס יחיד לגילוי שקר והפך לראשון שבית המשפט קיבל את ממצאיו כראיה.
אח"כ החל שלב פיתוח שיטות בדיקה יעילות ומתוקפות החלו מחקרים בתחום בין אבות המייסדים של התחום הפסיכולוגי בפוליגרף היו ג'ון ריד, פרנקו נבו שיכללו את שיטת שאלות הבקרה . כמו כן ב-1935 (קליב בקסטר) הרחיב את רעיון שאלות הבקרה גם לשאלות ניטרליות, שאלות רלבנטיות ושאלות סימפטומטיות.

כאמור הפיתוחים לגילוי השקר החלו כפיתוחים רפואיים נקודתיים ורק עם כניסת השימוש בחשמל התרחבו המחקרים בתחום ונאספו נתונים מדעים אמפיריים בנוסף למה שהיה ידוע עד אז.

בשנים האחרונות התרחב מאד תחום המחקרים בנושא ויש רשימה מסודרת של בדיקות הנחשבות כבדיקות מתודיות מתוקפות ויעילות. מכון מודן מקפיד להשתמש רק בהן.