מודן פוליגרף בע״מ - בדיקות פוליגרף ומבחני אמינות

בדיקת מהימנות למגויסים באמצעות פוליגרף

גיוס עובדים חדשים לחברה קטנה או ארגון גדול הוא צעד חשוב ומהותי שיש להקדיש לו לא מעט תשומת לב, זמן ומחשבה. כאשר דרוש למצוא עובד/ת חדשים כמובן שהשאיפה היא לקבל לתפקיד המיועד את המועמד/ת המתאימים והמוכשרים ביותר, אלה שיש סיכוי גדול שיצליחו ויעשו חיל בתפקידם החדש. לשם כך ישנן כיום כמה וכמה דרכים לגייס עובדים ושמטרתן להעריך, עד כמה שזה אפשרי, את ההתאמה של כל מועמד ומועמד לתפקיד ואת סיכויי הצלחתו.

אחת הדרכים שהולכת ותופסת יותר ויותר תאוצה בשנים האחרונות היא ביצוע בדיקת מהימנות למגויסים החדשים באמצעות פוליגרף. לשימוש בפוליגרף ישנה מטרה אחת עיקרית והיא – לוודא את אמיתות המידע שמסר המועמד בשלבים הראשונים וכי אינו משקר בנושאים שנשאל בבדיקה.

כיצד מתבצעת בדיקת מהימנות?

בדיקת מהימנות

ההנחה שעליה מבוססת בדיקת מהימנות היא שכאשר אדם משקר ישנן לכך תופעות פיזיולוגיות שאין הוא שולט עליהן ותופענה גם אם הוא מנסה להסתיר את דבר השקר. מכונת הפוליגרף כוללות רצועות המחוברות לגוף ולוחיות הנכרחות על האצבעות ותפקידם לאתר את התופעות הפיזיולוגיות ולהעריך על פי הופעתן או היעדרותן האם אותו אדם דובר אמת או משקר. על מנת להכין את הנשאל לבדיקה ולוודא שהוא חש בנוח ואינו מתרגש, תחילה נשאלות שאלות חולין שהתשובות עליהן לא תשפענה על תוצאות הבדיקה.

לאחר השלב הראשוני נשאל המועמד שאלות ממוקדות בנוגע לנושאים אשר נקבעו מראש ומעניינים את החברה המגייסת – עבר פלילי, שימוש בסמים או חומרים אסורים אחרים, לקיחת חלק בפעילות פוליטית קיצונית או במעשי אלימות כלשהם, שתיית אלכוהול וידיעת מידע ועוד נושאים רבים אשר משתנים לפי דרישת מזמין הבדיקה.

אין ספק שבדיקת פוליגרף לעובד חדש חשובה ומהותית ויש צורך במקרים מסוימים לבצע אותו כדי לתהות על קנקנו של המועמד.

האם בדיקת פוליגרף אמינה?

בדיקת פוליגרף מאפשרת לבדוק האם אותו אדם דובר אמת או לא על ידי חיישנים המחוברים לגופו של הנבדק ומשדרים אותות המתורגמים לגרף על צג המחשב וכך ניתן לדעת אם אותו אדם דובר אמת או לא. בדיקות אלו הן יעילות לצרכים שונים כמו למשל, בעת קבלה לעבודה בתחומים שונים לתפקידים בכירים או לתפקידים בעל חיסיון, או במקרה של העברת המידע לבתי משפט בעת משפטים אזרחיים ועוד מקרים שונים.

המאפיינים של בדיקת הפוליגרף

מטרת בדיקת הפוליגרף לדעת אם אותו אדם דובר שקר או אמת והנחה של הבדיקה היא – כשאדם מדבר שקר, הוא גורר אחריו באופן בלתי נשלט שינויים פיזיים בגופו הנובעים ממערכת העצבים שלו. את שינויים אלו מזהים החיישנים השונים המחוברים על גופו של הנבדק ומעבירים תוצאות לגרף. השינויים יכלים להיות במקומות הבאים בגופו של הנבדק – בבית החזה, בסרעפת, בדופק, במערכות הדם ועוד.

הנתונים הנרשמים בעת בדיקת הפוליגרף הם:

נבדק בבדיקת פוליגרף

שינויים בלחץ/נפח הדם והדופק בגופו של הנבדק.

שינויים מסוימים בפעילות בית החזה והסרעפת.

שינויים במוליכות החשמלית של עורו של הנבדק.

האם תוצאות בדיקת פוליגרף אמינות?

בדיקת פוליגרף מוכרת לנו זה שנים רבות, עם התפתחות הטכנולוגיה מכשירים אלו הולכים ומתפתחים ומאפשרים לנו להגיע לתוצאות טובות יותר. ישנם כאלו הסבורים כי בדיקת פוליגרף היא בעלת הצלחה ואמינות של 90% וישנם הסבורים כי היא בעלת אמינות של 70%. בפועל כיום עם ההתקדמות הטכנולוגית אחוז הדיוק בבדיקה מגיעה ל-90% ואף 94%. כמובן שבשביל להגיע לאחוזי דיוק כאלו לא מספיק בציוד משוכלל וחשוב שהבודק יהיה מקצועי ומיומן בתפקידו.

חשוב לציין כי בדיקת הפוליגרף אינה גורמת כל נזק או כאב מסוים לנבדק והיא נעשית בצורה ידידותית ביותר. במהלך הבדיקה הבודק שואל את הנבדק שאלות שהוכנו מראש, בתחילה יהיו אלו שאלות "טסט" כמו – האם האם שמך פלוני, לאחר מכן ישאלו השאלות האמיתיות והעל הנבדק לענות עליהן בכנות בכן או לא.

אנשים רבים יודעים כי כאשר מתבצעות בדיקות פוליגרף, הדבר מרגש ואף מלחיץ מעט, במיוחד אם מדובר בפעם הראשונה, לכן הבודק אשר מבצע ומפענח את הבדיקה לוקח זאת בחשבון וכל בדיקה נבדקת בקפידה באופן פרטני ובהתאם לנסיבות שונות.

ראה גם: איך לעבור בדיקת פוליגרף בהצלחה

האם מותר לעשות פוליגרף בהריון?

בדיקת פוליגרף לנבדקת בהריון

פוליגרף היא בדיקת מהימנות המקובלת לביצוע במקרים שונים. המטרה של הפוליגרף לדעת אם אותו אדם דובר אמת או לא ואותה מבצעים בחקירות משטרתיות, טרם קבלה לעבודה, במקרה של חקירה פלילית ועוד מקרים שונים. בדיקה זו היא כמובן אינה מושלמת, ישנם הסבורים כי מדובר בבדיקה בעלת 90% אמינות וישנם הסבורים כי פחות.

לא מעט פעמים עולות שאלות רבות הקשורות לביצוע בדיקת פוליגרף לנשים הרות, השאלות הן הגיוניות: האם יש סכנה ממשית לעובר או לאם? האם ההתרגשות/הלחץ מהבדיקה יכולה להזיק בצורה כלשהי? האם המדדים הביולוגים בהריון יכולים להטות את תוצאות הבדיקה? ובכן התשובות במקרה זה הן אינם חד משמעיות:

ראשית, רצוי מאוד שלא לחשוף נשים בהריון לבדיקה של מכשירים שונים אך מכשיר הפוליגרף אינו מוציא קרינה כלשהי או מזיק בשום צורה שהיא על בריאותו של הנבדק. יחד עם זאת, אם מדובר בתהליך שניתן לדחות אותו לאחר תקופת ההיריון אז רצוי לעשות כך. אם האישה ההרה מואשמת בעבירה חמורה במיוחד, חשוב להבין כי בדיקת הפוליגרף עצמה מציפה התרגשות ולחצים רבים, משום כך מתקיימת שיחת הרגעה טרם הבדיקה בין הבודק/ת לנבדק/ת וכן לענות לנבדק/ת על שאלה שמטרידה אותו/ה. במקרים מיוחדים שבהם מדובר בחודשי ההיריון הראשונים מומלץ לדחותה לחודשים יותר מבוססים ומתקדמים אך לא מתקדמים מידי שם העובר ותזוזותיו מפריעות לאיסוף נתונים נקי.

   >>> לחצו כאן ליצירת קשר וקבלו 10% הנחה <<<

האם מסוכן לבצע בדיקת פוליגרף בהריון?

חשוב לציין כי בדיקת הפוליגרף כשלעצמה כולל כלל המכשירים והחיישנים המחוברים לה אינם מהווים סכנה לאם או לעובר ואינם מהווים כאב פיזי. יחד עם זאת רק במידה ומדובר בתהליך דחוף שיכול לשמש כעדות מכרעת והאישה מסכימה לבצע את הבדיקה לאור כל האינפורמציה שנמסרה לה אודות הבדיקה ניתן לבצע את הבדיקה.

בכל מקרה תמיד כדאי להתייעץ עם הצוות המקצועי של מכון הפוליגרף מורשה בעל ניסיון רב וותק בתחום אשר בודקיו נמנים עם חברי "איגוד בודקי הפוליגרף בישראל" שיוכל לבחון את הנושא ולתת לכם תשובות מדויקות.

ראה גם: האם ניתן לרמות או להתל בפוליגרף?

מותר לעשות פוליגרף לילדים?

בדיקת פוליגרף הינה בדיקה במכונת אמת ומטרתה היא לקבוע האם הנבדק דובר אמת או עונה תשובות שקריות על שאלות שהוא נשאל. הבדיקה נפוצה במערכת אכיפת החוק והמשפט עת יש להכריע בין שני צדדים הקשורים לעניין מסוים וישנה סתירה בין הגרסאות הנמסרות על ידיהם. על ידי בדיקה במכונת אמת אפשר לחזק או להפריך את הגרסה של אחד הצדדים. גם אם לא על סמך בדיקה זו בלבד הרי שהיא יכולה להוסיף עוד נדבך לאישור או הפרכת האמינות של הנבדק.

נשאלת השאלה – האם ניתן לבדוק באמצעות פוליגרף כל עד, נאשם או צד במשפט? שאלה זו הינה מהותית במיוחד כאשר מעורבים ילדים בהליך. האם ניתן לבדוק בפוליגרף ילדים או בני נוער? האם תוצאות הבדיקה תהיינה קבילות בבית המשפט? מאיזה גיל ניתן לעשות זאת? ועוד שאלות מורכבות שכל אחת מהתשובות עליהן יש בה כדי ליישב סוגיה משפטית לא פשוטה בכלל.

פרטים בנוגע לבדיקת פוליגרף לילדים

גרף בדיקת פוליגרףראשית חשוב לדעת שביצוע הבדיקה מותר לילדים וכבר התקיימו לא מעט תקדימים בעניין. יחד עם זאת אין הבדיקה מותרת עבור ילדים או בני נוער מתחת לגיל 12. הדבר החשוב ביותר כאשר נדרשים לבצע בדיקה לקטין הינו בוחן המציאות כלומר האם הנבדק יודע להבחין בין טוב לרע ובין מותר לאסור. באם לא מתקיימים תנאים אלו שכן אסור לבצע בדיקה כזו. למרות זאת ישנם מקרים אשר עדות הקטין הינה הכרחית ולכן אם תנאים אלו מתקיימים וישנו אישור חתום מהאפוטרופוס של הקטין אזי ניתן לבצע את בדיקת הפוליגרף. דוגמא טובה היא האשמה בדבר אונס קטין או ביצוע מעשה מגונה בחסר ישע (קטין). כאשר העבריין לכאורה, מכחיש את הטענות וההאשמות וההוכחות הפיזיות חלשות ניתן לבצע לבדיקת הפוליגרף וזו תעזור לנו לקבל מושג על אמיתות הדברים.

בדיקת פוליגרף לילדים מתבצעת על ידי בודק פוליגרף המוסמך לעשות לכך ובעל הנסיון הנדרש, את התהליך רצוי שילוו אנשי מקצוע ובני משפחה או מכרים על מנת ליצור אווירה נעימה וחמה לילד. גם כשמדובר בילדים בדיקת הפוליגרף הינה זהה לכל בדיקה אך בעלת רגישות גבוהה יותר וממצאיה יבחנו באופן דקדקני במיוחד ותוצאות הבדיקה תישקלנה בכובד ראש.

מודן פוליגרף מתמחים בבדיקות פוליגרף לכל הגילאים, כולל לילדים. אם אתם מעוניינים בביצוע בדיקת פוליגרף לקטין צרו עימנו קשר.

ראה גם: בדיקת פוליגרף אמינה ומקצועית

ההיסטוריה של בדיקות הפוליגרף

מקדמת דנא, החל חיפוש אחר דרכי הבחנה בין חשודים דוברי אמת לבין דובר שקר. לאורך ההיסטוריה נוסו מגוון טכניקות לאיתור ההונאה, חלקם אכזריים וחלקם מגוחכים. לדוגמא שיטת החרב הלוהטת שהיו מניחים על לשון החשוד באם נכווה הוא שקרן באם לא הוא דובר אמת זאת בהסתמך על ההנחה ששקרן לשונו יבשה או מבחן האורז מי הצליח לאכול את האורז הנו דובר אמת מי שהתקשה בכך גרונו יבש והמסקנה שקרן. למרות השיטות הפרימיטיביות, כל הטכניקות היו מבוססות על ההנחה כי, כאשר  אדם ישקר בזמן שאלה בנוגע לאירוע מסוים, תיווצר תגובה פיזיולוגית בגופו. תיאוריה זו קרמה עור וגידים בתקופה המודרנית, בה החל שימוש בכלים מדויקים  ומדידים שאפשרו ליצור את שיטות ורשימה מרשימה של בדיקות מתוקפות.

יצירת כלי למדידת שקר

גרף מדדים בדיקת פוליגרףהחשיבה ליצירת כלי מדידה לשקר החלה עוד מתקופת "גלילאו גליליי" אשר המציא את המכשיר הראשון למדידת דופק. המכשיר כונה "שעון דופק" וזהו היה הניסיון הראשון למדוד דופק ללא מגע אדם.

ב-1733-(Hales) ביצע את בדיקת לחץ הדם הראשונה ע"י החדרת קטטר מתכתי לעורק סוס, ומדידה במבחנת זכוכית את עוצמת שאיבת הדם. שיטה זו היתה קשה ליישום בעקבות הצורך לחדור לעורקי הסוס.

ב-1828- שיפר (Poiseille)  את שיטתו של היילס ע"י שימוש במדיד כספית בניגוד למדיד של דם.

ב-1855- פיתחו (Vierordt&Marey) שיטה למדידת לחץ הדם בצורה חוץ עורקית.

ב-1896-פיתח (Riva-Rocci) את שרוול מדידת לחץ הדם הנהוג עד היום.

ב-1904- (Erlanger) החל בשימוש בשרוול מתנפח.

ב-1914- דווח "ויטוריו בנוסי" על הצלחה בזיהוי שקר ע"י בדיקה נשימתית.

ב-1917- חקר " וילאם מרסטון" בארה"ב את תחום גילוי השקר באמצעות שרוול לחץ הדם בשיטת הנרטיב והשוואה בין שני גרסאות. התרומה המשמעותית של מארסטון היה במשפט פריי (Frye) ב1923.

מארסטון בממצאיו מצא את הנאשם פרי דובר אמת, אך בית המשפט לא קיבל את ממצאיו בטענה כי מדובר במחקר ראשוני בהתפתחות.

ב-1921- תלמיד רפואה בשם "ג'ון לארסון" פיתח את מכשיר הפוליגרף הראשון על בסיס דיו שבדק את לחץ הדם ונשימה. מכשירו של לארסון התבסס על מכשיר פוליגרף שעוצב ע"י קרדיולוג בריטי בשם "ג'ימס מקנזי" ב 1908.

גרסא הניידת של מכשיר הפוליגרף

תלמידו של לארסון היה "לאונרד קילר" אשר פיתח את הגרסא הניידת של מכשיר הפוליגרף. הוא הצליח להקטין את המכשיר ע"י המצאת מפוחי מתכת. ההמצאה הביאה למהפכה בעולם הפוליגרף משום שהשינוי אפשר להכניס את בדיקת תפקוד הלב והנשימה במכשיר קטן יותר ונייד. כמו כן תרומתו המשמעותית למדע הפוליגרף היה בפיתוח טכניקות הבדיקה של שאלות רלבנטיות ולא רלבנטיות (R-I) ובדיקת שיא המתח (POT).

כ-7 שנים מאוחר יותר הוסיף "וולטר סמרס" את מדד המוליכות החשמלית של העור (GSR) ואף הציג זאת בבית משפט כאינדקס יחיד לגילוי שקר והפך לראשון שבית המשפט קיבל את ממצאיו כראיה.
אח"כ החל שלב פיתוח שיטות בדיקה יעילות ומתוקפות החלו מחקרים בתחום בין אבות המייסדים של התחום הפסיכולוגי בפוליגרף היו ג'ון ריד, פרנקו נבו שיכללו את שיטת שאלות הבקרה . כמו כן ב-1935 (קליב בקסטר) הרחיב את רעיון שאלות הבקרה גם לשאלות ניטרליות, שאלות רלבנטיות ושאלות סימפטומטיות.

כאמור הפיתוחים לגילוי השקר החלו כפיתוחים רפואיים נקודתיים ורק עם כניסת השימוש בחשמל התרחבו המחקרים בתחום ונאספו נתונים מדעים אמפיריים בנוסף למה שהיה ידוע עד אז.

בשנים האחרונות התרחב מאד תחום המחקרים בנושא ויש רשימה מסודרת של בדיקות הנחשבות כבדיקות מתודיות מתוקפות ויעילות. מכון מודן מקפיד להשתמש רק בהן.

שימוש במכשיר פוליגרף בתביעת ביטוח

השאלה אותה שואלים רבים הנדרשים לעבור בדיקת פוליגרף בעת מקרה ביטוחי היא מדוע חברות ביטוח דורשות לעבור פוליגרף? והאם הן יכולות לחייב את התובע לעבור את הבדיקה? ישנם לא מעט מקרים אפורים בביטוח שלא ניתן לדעת בבירור האם מדובר במקרה ביטוחי או לא. מקרים אלו יכולים להיות בתאונות רכב, בתביעות רכוש של דירה או עסק, בתביעות ביטוחי בריאות ועוד מקרים נוספים. המטרה של בדיקת פוליגרף בתביעת ביטוח היא לאפשר לחברת ביטוח לעמוד את אמינות ונכונות הפרטים שנמסרו בעת התביעה.

מהי בדיקת פוליגרף?

בדיקה זו נועדה לאשר האם אותו מבוטח דובר אמת או לא, זאת על ידי מכשיר הקולט את השינויים הפיזיים של הנבדק על ידי אביזרים וחיישנים ומועברים לגרף על הצג המחשב. בתום בדיקת הפוליגרף הבודק מנתח את הגרף ומאשר האם הנבדק דובר אמת או לא. בדיקות פוליגרף נעשות במגוון רב של מקרים, אם זה בקבלה לעבודה, בחקירות משטרתיות וכן גם בתביעות ביטוח.

בדיקת פוליגרף לחברת הביטוח

האם חובה לבצע את הבדיקה בעת בקשת חברת הביטוח?

בישראל אין חוק הקובע כי ניתן להכריח אדם לבצע בדיקות פוליגרף ללא רצונו, אלה עליו להסכים לבדיקה מרצונו החופשי. מנגד, חברת הביטוח יכולה שלא לאשר תביעה במידה וקיים חשד סביר כי המבוטח אינו דובר אמת, מה גם שהבדיקה יכולה לזרז את הליך התביעה, כך שבמידה והמבוטח יצא דובר אמת, התביעה תתקדם וישולמו לו הכספים במסגרת התביעה.

טרם הסכמה לעשות פוליגרף בתביעות ביטוח כדאי לבדוק מספר דברים על מנת למקסם את תוצאות בדיקת הפוליגרף:

חשוב לוודא כי חברת הביטוח שולחת את המבוטח לחברה אמינה הפועלת עם רישיון לעסוק בתחום ולאחר מכן יש לבדוק כי הבדיקה נעשתה בצורה אובייקטיבית ומקצועית לחלוטין.

חשוב לוודא כי הבודק שואל את המבוטח שאלות רלוונטיות למקרה הביטוחי, הרי ניסוח השאלות הוא מרכיב חשוב ביותר למהימנות הבדיקה.

בדיקת פוליגרף כוללת שלושה שלבים מרכזיים: ראיון מקדים בין הבודק לנבדק, בו הנבדק יקבל הסבר מלא על התהליך, לאחר מכן מבצעים את הבדיקה עצמה שעורכת כ-30 שעה ואחריה הבודק מנתח את הממצאים ומנסח דו"ח עם תוצאות הבדיקה. יש לוודא כי שלבים אלו מתבצעים בצורה נכונה.

ראה גם: פוליגרף – כל מה שרציתם לדעת

צמיחת הפוליגרף מראשיתו וכיום

המאה ה-19 – תחילת דרכו של הפוליגרף

התפתחות הפוליגרף התחילה ב-1830 כשהסופר דניאל דיפו פרסם כתב עתה עוסק ב"מניעת פשעים ברחובות והקטנת ההשתוללות בלילות עיי ביצוע מבדקי לחץ הדם אצל החשודים . ב-1875 דוקטור אנמברזו סיזר , קרימינולוג איטלקי פופולרי ,ביצע מבדקי לחץ דם לחשודים במעשי עבירות פליליות והציג אז כתב עת על תוצאותיו במחקרו . בשנת 1878המדען מוסו , מתלמד של פרופסור לומברוזו השקיע משאבים בלימוד השפעת התרגשות ופחד על פעילות הלב והנשימה ואת זה בחן בעזרת מכשיר רפואי פלטיסמוגרף שביצע בחינה של מדד לחץ הדם . כמו כן , מצא באבחונו מוסו כי צורת הנשימה משתנה במקרים של שאלות נקודתיות. מוסו עזר למדע הפסיכופיסיולוגיה כאשר טען שהחשש והפחד מפני בחינת האמת יעלה את לחץ הדם . בשנת 1897 הציג מדען גרמני העונה לשם שטיקר כי הגלוונומטר יתאים לאבחן תופעת התרגשות על ידי מדידת ההזעה המופרשת מעל עורו של הנשאל.

המאה ה-20 – ההתפתחות וההשתכללות

בשנת 1908 החליט פרופסור הוגו מונסט נברג מאוניברסיטת הרוארד את הביטוי " אבחון שקר על ידי בדיקות בטכניקה של רישום שינויים פיסיולוגיים אצל הנבדק " . כמו כן יצר כתב עת על הנושא "טכניקת בדיקת ידע האשמה " G.K.T ; בפרסום זה הניחו
בפני החשוד שלל פרטים המצטלבים במעשה העברייני ואשר לא הגיעו לאוזני הרבים ולא היו נחלת הרוב . פרופסור מונסט שיציג לנו למעשה כי הנשאל שעבר על החוק יחשוף תופעות רגשיות אמוציונאליות עם הזכרת פרט המידע שהוצג בפניו אך לא פורסם לעיני רבים אחרים . החשוד אשר דובר האמת אשר לא לקח חלק במעשה העברייני ונתוניו לא יציג תגובה כלל למידע שיציגו בפניו . בשנת 1913 המדען ויטוריו בנאוסי פרסם באיטליה מול פסיכולוגים את דעתו ומסקנותיו בגילוי סימפטומים אופייניים ושינויים בנשימה בעת הוצאת דברי שקר במחקר .

הכלי בעזרתו יצר את הבדיקה של הנשימה קרוי פנומוגרף ( ישנו גם בתקופתנו ) . בנאוסי בחן שינויים בשאיפה ופליטה של האוויר בעת הוצאת דברי שקר . בשנת 1915 דוקטור ויליאם מירסטון מארצות הברית אשר דאג ליצור במשך כמה שנים ניסיונות של לחץ הדם הסיסטולי , החליט שלחץ הדם הסיסטולי של האשם משתנה עם שאילת שאלות " חמות " רלוונטיות מסביב ביצוע העבירה . שאילת השאלות על ידי דוקטור מירסטון דרשה מענה של כן או לא בלבד.

בשנת 1921 יצר ג'ון לרסון כלי הנקרא בשם "קרדיו-נומו-סיירוגרם" שבחן נתונים אודות הדופק ואת עוצמת לחץ הדם והנשימה. בתקופת 1930 לאונרד קילר לא עצר והחליט שהוא יפתח את המכשיר של לרסון
כאשר חיבר ערמת נייר אשר קלט ושמר את התגובות הפיסיולוגיות שנשמרו בו .

גרף מכונת פוליגרף כיום

לאונרד קילר הוא המפתח שהציג לראשונה את שיטת הבדיקה במבחן השאלות הקרות / חמות שהוצגו לנשאלים . בנוסף , דאג לאונרד להציג ויצר את טכניקת שאלות " שיא המתח " POT בתקופת 1936. כמו כן הממציא יצר את מבחן הקלפים שמאפשר לבדוק את יכולת התגובה של הנשאל ובתקופת 1938 פרסם את סיפרו " אבחון השקר " . הוא צירף למכשיר תוספת של חיישן שלישי , הסיכוגלונומטר , הידוע כ " גלווניק סקין רפלקס " G.S.R שמתחילתו הוצג ופורסם בתקופת 1791 על ידי גלווני במדינת איטליה . בעזרת צירוף החיישן ה-3 הסתיימה בעצם יצירת מכשיר הפוליגרף המוצג והמשומש בימנו . בתקופת 1938 פורסם בתחילה " גלאי השקר " לקהל האנשים ולקח חלק עבור שימוש בשוק המסחרי כיום.

בתקופת 1947 ג'ון ריד הציג את " שאלת הבקרה " וצירף אותם לרצף תחקורי השאלות החמות / קרות אשר הופיעו רבות ב 1947 . ריד יצר גם את שיטת " מבחן תסביך האשמה " G.Q.T שכוון למנוע מנשאל שענה לשאלה החמה להגיב בתגובה הנובעת מביצוע עבירה משותפת ו/או מתחושת אשמתו להתקיימות אירוע העבירה – שאותה לא עשה למעשה.

בשנתון של 1959 קליב בקסטר ייצר את פעולת "השוואת הבקרה הגבולית " כשחיבר את תחקור השאלות החמות/קרות עם " שאלת הקרבה " , 2 שאלות בקרה הנוגעות לתקופת זמן אחורה בהשוואה לגילו של הנשאל וכן 2 שאלות סימפטומטיות . בקסטר הציג את פתרון פיענוח הצ'ארט בעזרת צינון לפי ניקוד ע"י השוואת השאלה המתאימה עם שאלת הביקורת הסמוכה .

בתקופת 1983 החליט רונלד רייגן נשיא ארצות הברית לתת במה לביצוע בדיקות פוליגרף למועסקי משרד ההגנה האמריקאי לגבי גילוי סודות של עניין מסווג . חקיקה זו בארה"ב נתנה אור ירוק לביצוע בדיקת פוליגרף ל 2500000 עובדי משרד ההגנה ול 1.5 מיליון מועסקי חברות הקשורות למשרד ההגנה האמריקאי בארצות הברית….

בתקופת 1988 נחתם בארה"ב חוק EPPA האוסר על ביצוע בדיקות מהימנות בפוליגרף למועמדים למשרות בארצות הברית.

ראה גם: בדיקת פוליגרף

הפוליגרף בשירות התעסוקתי

מכשיר הפוליגרף מהווה כלי עבודה יעיל ביותר למיון עובדים חדשים והעסקתם, וכן לבדיקת מהימנותם של העובדים הוותיקים. ארגונים רבים עורכים בדיקות פוליגרף לעובדיהם, הן כדרך של בדיקה שגרתית והן במקרים שבהם מתעורר חשד להתנהגות בלתי תקינה, הן כחלק מתהליך של הרתעה והן לצורך בדיקת מעורבותו של העובד בגניבה, במעילה או בהדלפה. גם חברות ביטוח עושות שימוש נרחב בבדיקות פוליגרף לצורך בדיקת תביעות הביטוח וגילוי תביעות שקריות.

האם מותר למעסיק לחייב עובד לבצע בדיקת פוליגרף?

התשובה היא לא, על העובד להסכים במפורש להיבדק ולהסכים לכך שתוצאות הבדיקה ישמשו כראיה, נגדו או בעדו. ואולם, גם אם העובד נתן את הסכמתו לבדיקה, תוצאותיה לא יחייבו אותו אלא אם כן חתם מראש גם על הסכמה מפורשת, שלפיה תוצאות בדיקת הפוליגרף ישמשו כראיה מוחלטת במקרה של משפט שיתקיים נגדו. בית הדין לעבודה קבע, כי במקרה כזה כי "אין די בהסכמה מסויגת לצורכי משא ומתן בין הצדדים או כתנאי לחיובו של היריב" אלא ההסכמה חייבת להיות חתומה, ברורה ומפורשת (במקרה של ד"מ (בש) 2256/01 בדוסה חנן נ' מצפה תת ימי ים סוף בע"מ מיום 23.9.02; וכן במקרה של ע"א 678/86 חניפס נ' סהר).

עובדים רבים מסכימים לבצע בדיקת פוליגרף למרות שאינם חייבים, וזאת לרוב כי אין להם מה להסתיר. ישנם מקרים שהעובדים חוששים שתקרה "טעות" בבדיקה אך חשוב לזכור כי בדיקת הפוליגרף מדוייקת ברמה מאוד גבוהה ואחוז הטעות הוא נמוך מאוד.

בדיקת פוליגרף לעובד

בכל מקרה, מעסיק אינו יכול לחייב את העובד לעבור בדיקת פוליגרף ולא לאיים עליו בפיטורים אם לא יעשה זאת. הצעת חוק איסור כפיית פוליגרף, תשס"ג-2003, שהונחה על שולחן הכנסת במאי 2003 – אוסרת על המעביד לאלץ את המועסק על ידו לעבור בדיקת פוליגרף. רק במקרה שהבדיקה נועדה לבירור אחריות פלילית של העובד, לגבי מעשה שאולי עשה במקום עבודתו, והעובד נתן בכתב ומרצונו הטוב את הסכמתו המלאה לביצוע הבדיקה, ניתן לבצע את בדיקת הפוליגרף. העובד רשאי לבחור את הבודק ואת המכון, שבו יעבור את הבדיקה.
חשוב לציין כי הצעת החוק לא התגבשה לידי חוק כתוב ולכן אינה מחייבת.

לחץ כאן ליצירת קשר

האם סירוב לביצוע הבדיקה יכול להוביל לפיטורין?

לפי הצעת החוק האמורה, מעביד אינו רשאי לפטר עובד, וגם לא לפגוע בתנאי עבודתו, בגלל סירוב לעבור בדיקת פוליגרף. מעביד שיכפה על עובדו לעבור בדיקת פוליגרף בניגוד לחוק – עלול להיות מואשם בעבירה פלילית. יתר על כן, גם אם המעביד הפר את החוק, ולמרות הכל דרש מהעובד או ממועמד לתעסוקה לעבור בדיקת פוליגרף והלה סירב, הסירוב לעבור את הבדיקה אינו יכול להוות עילה לפגיעה בעובד הוותיק או להפחית את סיכוייו של המועמד החדש להתקבל לעבודה.

לסיכום, בדיקת הפוליגרף אכן מועילה לשירות התעסוקתי, אולם אך ורק אם משתמשים בה בצורה נאותה.

ראה גם : בדיקת פוליגרף לעובדים

פוליגרף בצבא – כל המידע שאתם צריכים

בדיקת פוליגרף מתבצעת בצבא ממגוון נסיבות ושיקולים, בדיוק כשם שהיא מבוצעת עבור אזרחים מחוץ למערכת הצבאית. בדיקת הפוליגרף מבוצעת כדי לקבוע האם חייל מסוים מסר מידע אמתי ולא שיקר לשאלות שנשאל, בעיקר אם מדובר באופציה לשיתוף פעולה עם גורם זר שבו הוא לחשוף מידע רגיש או סודי. כך למשל מועמדים לתפקידים עם רמת סיווג גבוהה צריכים לעבור בהצלחה בדיקת פוליגרף, וגם כאשר חיילים צריכים להוכיח שאמרו אמת בחקירה או בסיטואציה אחרת  למשל בחקירת מצ"ח, יתכן ויבדקו במכונת אמת.

חייל צה"ל - מודן בדיקות פוליגרף

   >>> ליצירת קשר ופרטים נוספים לחצו כאן <<<

בדיקת פוליגרף כיום היא האמצעי היעיל והאמין ביותר בתחום של גילוי האמת או השקר. הבדיקה מבוססת על העובדה שכאשר אדם מסוים משקר הגוף שלו מייצר תגובה לשקר אשר מתפרשת בשינויים פיזיולוגיים בגופו שאינם נשלטים על ידו, מעקב אחרי שינויי אלו יאפשרו בהמשך לדעת האם הוא משקר או דובר אמת. הבדיקה מוכיחה את עצמה על בסיס קבוע בכל הסקטורים: בצבא, באזרחות, בשימוש של מערכת הביטחון לרבות המשטרה או של מערכת המשפט במדינה, כמו גם במדינות אחרות. כיום נהוג אף לבצע בדיקת פוליגרף לעובדים בחברות מסוימות כדבר שבשגרה.

כיצד מבוצעת הבדיקה ואיך אפשר להתכונן אליה?

הדבר החשוב ביותר לדעת על אופן הבדיקה הוא שחשוב מאד לבצע אותה במצב של רוגע ונינוחות. המערכת עלולה לזהות סימני התרגשות או מתח ולטעות בהם ולחשוב שמדובר בתופעות גופניות המתרחשות כתוצאה ישירה מאמירת דבר שקר. מומלץ לישון היטב בלילה שלפני הבדיקה, לאכול משהו, ללבוש בגדים נוחים וכמובן לומר את האמת כולה. לא בכדי אומרים שמי שלא מתכוון לשקר, כלומר מי שאין לו מה להסתיר ואכן דובר אך ורק אמת – אין לו מה לחשוש מן הבדיקה והוא יכול לבצע אותה בביטחון שלם.

כדי לבצע את הבדיקה יש להתחבר למערכת ממוחשבת על ידי אלקטרודות המוצמדות לגופו של הנבדק – לאצבעות שלו, לפרק כף היד ולמותניים שלו. בתחילת הבדיקה יישאל הנבדק כמה שאלות כלליות, כמו איזה יום היום או האם השמש זורחת בחוץ וכך ייווכח כיצד תתנהג המערכת לאור מתן תשובותיו. לאחר מכן יתחיל שלב הבדיקה בו יישאלו שאלות קונקרטיות הקשורות לצבא, לנבדק ולעצם הגעתו לבדיקה.

לקריאת מאמרים נוספים

כיצד עובד מכשיר פוליגרף?

אנחנו מרבים לשמוע על מכשיר הפוליגרף – בעיקר בסדרות טלוויזיה אך גם בחיים. ידוע לנו שבחקירות משטרה משתמשים לפעמים בפוליגרף, וכי שופט עשוי לדרוש לשלוח נאשם לבדיקה כזאת אם אינו משתכנע בכנותו של האדם העומד למשפט. אך מה זה בעצם פוליגרף? כיצד פועל המכשיר והאומנם ביכולתו לזהות מתי אדם דובר אמת ומתי הוא משקר?

כיצד נערכת הבדיקה מבחינה טכנולוגית?

משמעות השם פוליגראף ("polygraph") היא "רב-רישום". הכוונה לרישום מספר סימנים המתקבלים באמצעות התגובות הפיזיולוגיות של הנחקר.

הבדיקה נעשית באופן זה: לפחות4 חיישנים מוצמדים לגופו של הנחקר, קצת בדומה לבדיקות א.ק.ג, ואלה מאותתים את הסימנים שלהם ברצף על גבי גרף בצג המחשב (בעבר על סליל נייר נוסע). לחזה הנבדק מוצמדים גלאי נשימת חזה וגלאי נשימת סרעפת, שבודקים את קצב נשימתו של הנבדק; ליד ימין מוצמד גלאי הבודק את השינויים בלחץ הדם ובדופק; גלאי המוצמד ליד שמאל בודק את מידת ההזעה. לפעמים בודק המכשיר גם את תזוזות הידיים והרגליים.

בתחילת הבדיקה נשאל הנבדק כמה שאלות פשוטות, כדי לבסס את הנורמה של הסימנים שהוא משדר. עכשיו מתחילים לשאול את השאלות המשמעותיות, כאשר תשובות הנבדק ותגובותיו הפיזיולוגיות נרשמות ע"י תוכנה ייעודית ומוצגות לבודק על גבי צג המחשב.

תוך כדי הבדיקה וגם לאחריה הבוחן יכול להתבונן בגרף שעל מסך המחשב ולבחון אם יש סימנים המשתנים באופן משמעותי בשאלה זו או אחרת. שינוי משמעותי יכול להתבטא בדפיקות לב מואצות, בעלייה בלחץ הדם, בהזעה מוגברת – כל אלה מרמזים על כך שהנבדק משקר.

תהליך הבדיקה

מכשיר פוליגרף בבדיקה

יש לזכור, כי תוצאות הבדיקה אינן נקבעות על ידי המכשיר בלבד. אין זו מכונת פלאים, שלחיצה עליה תביא לגילוי האמת. מדובר בתהליך מורכב ומסובך, ולא תמיד מדויק. עוד לפני הבדיקה הבוחן מקבל סקירה כללית, מעין חומר רקע שיאפשר לו להכיר את העובדות היסודיות במקרה שלפניו. עם תחילת התהליך, על הבוחן להסביר לנבדק מה הוא עומד לעשות, בדיוק כמו שרופא מסביר לחולה מה עומד לקרות לו לפני ניתוח.

בזמן הבדיקה, הבוחן מקריא את השאלות לנבדק בצורה ברורה וחוזר עליהן מספר פעמים. השאלות צריכות להיות מנוסחות בבהירות, קצרות, וכאלה שהתשובה עליהן תהיה אך ורק כן או לא. התהליך לרוב נמשך בין שעה לשלוש שעות, תלוי בהתנהלות הבדיקה ובגורמים אחרים.

מידע נוסף על הסבר לנבדק לפני בדיקת פוליגרף

מה אחוז הדיוק של הבדיקות?

שלא כמו מכונות הפוליגרף בתקופות קודמות, הפוליגרף המודרני מתבסס על מערכות מחשבים, שמסוגלים לבצע אנליזה לנתונים המתקבלים תוך כדי הבדיקה. חישובים אלה מספקים תשובות ברמה גבוהה של אמינות ודיוק.

עם זאת יש לזכור, שאת התוצאה הסופית יקבע הבודק, ולא המכונה או המחשב. כאשר בוחן מיומן משתמש בבדיקת הפוליגרף, הוא או היא מסוגלים לגלות שקרים במידה רבה של מהימנות. עם זאת, הפרספקטיבה של הבודקים חייבת להיות אובייקטיבית ומאחר שאנשים שונים מגיבים באופן שונה לאמירת שקרים, בדיקת הפוליגרף אכן מעניקה מענה מצוין, אך לא תמיד מושלם.

ראה גם: בדיקת פוליגרף אמינה

דילוג לתוכן